מילון עזר לאיליאדה, שיר ראשון
מאת אסף ברטוב
 
| מובן | מלה | שורה | 
| העמים היוונים שיצאו למלחמה נגד טרויה | אכיים | 2 | 
| כאן במובן תכניתו. | עצתו | 5 | 
| כאן ובד"כ, אגממנון. | בן-אטרס | 6 | 
| באשר גם, מפני שגם. | בשגם | 9 | 
| בא | אתא | 12 | 
| זֵר דפנה | כליל-דפנים | 14 | 
| לְחַלות = להתחנן, לבקש רחמים | ויחל | 15 | 
| מצחה היא פריט שריון שמגן על השוֹק | מצחות | 17 | 
| אפיתט קבוע של אפולון | המרחיק לפגוע | 22 | 
| ערים קדושות לאפולון | כריסה, קילה, סמינתי, טנדוס | 37-39 | 
| יכעס, יתרעם | יאנף | 65 | 
| מילולית: מאה פרים.  קורבן גדול ומיוחד, של מאה בני בקר
  צעירים וכד' | הקאטומבה | 65 | 
| ניחוש במובנו המקורי פירושו גילוי
  הנסתר או העתיד באמצעים שונים. | המנחש | 69 | 
| שם אחר לטרויה | איליון | 71 | 
| אנשי ארגוס, אך כאן שם כללי לאכיים
  (כמו דנאים) | ארגאים | 79 | 
| נכבד, חשוב (השווה בהגדה של פסח
  "תמימיו יאמרו לו") | תמים | 92 | 
| אף לא פעם אחת | גם-פעם | 106 | 
| ישמח (מלשון דיצה) | ידוץ | 107 | 
| בחרוּ  (ציווי) | ברוּ | 118 | 
| מתנה, שלל | משׂאֵת | 119 | 
| מתנה; כאן: פריט שלל מובחר | אֶשׁכָּר | 123 | 
| נאפד=עטוף, כלומר מלא חוצפה | נאפד חוצפה | 149 | 
| פלאוס (אצל טשרניחובסקי "פלס")
  אבי אכילס מולך בפְתִיָה | פתיה | 155 | 
| =זרוֹעִי | אזרועי | 165 | 
| צורת הספינות המעוקלת; אין הכוונה כאן
  לתיאור שלילי של מצב הספינות | כפופות | 170 | 
| העם מפתיה, שעליו מפקד אכילס | מירמידונים | 180 | 
| מילולית: בת כריסס | כריסאידה | 182 | 
| מעין מגן גדול | איגיס | 202 | 
| פחדן | לב צביה | 225 | 
| =קנטאורים, יצורים בצורת אדם מ החזה
  ומעלה, ובצורת סוס מן החזה ומטה. 
  פראים מאוד, וכירון יוצא דופן בהם באהבת המוסיקה, והרפואה. | קנטברים | 268 | 
| נסֵה | נס | 302 | 
| הוא פטרוקלוס, ידידו הקרוב של אכילס | בנו של מניטיוס | 307 | 
| כאן במובן "ייטהרו" | יתחטאו | 313 | 
| דימוי: קצף הגלים הלבן מדומה לשיבה | ים השיבה | 350 | 
| מדובר בתבי האסיאתית, מדרום לטרויה, ולא
  בזו שבבויאוטיה, שבה מלך אוידיפוס | תבי | 366 | 
| אל העיר | עירה | 390 | 
| ביוון העתיקה, "אתיופיה"
  היתה כל אפריקה מעבר למצרים. | האתיופים | 423 | 
| וישמח | ויִחַדְּ | 445 | 
| מנחה, לפיוס האל | חטאת | 448 | 
| פֶּדֶר היא הקרום שמכסה את המעיים | בפדר | 460 | 
| כנראה דקנטר, כלי מזיגה שנותן ליין "לנשום". | מזרקי | 470 | 
| חבל עבה שקשר את הספינה למזח | עבות | 476 | 
| העניק להם | זבדם | 479 | 
| ויריע, כלומר השמיע תרועה | וירע | 481 | 
| איזור חולי, דיונה | חולה | 486 | 
| כינוי לזאוס (קשור לשם אביו, קרונוס) | קרוניון | 498 | 
| להר אולימפוס יש כמה פסגות – "ראשים" | מרובה הראשים | 499 | 
| וירמוז | וירזם | 528 | 
| שאנן | שלאנן | 554 | 
| אפסי, כלומר, פועלך לא יועיל לך | מאפע | 562 | 
| קובעת=גביע, כלומר גביע פיפיות, או
  גביע שדפנותיו מושחזות | ספל קבעת פיפיות | 585 | 
| משום ש, היות ש, שהרי.  צירוף שגור בתרגום טשרניחובסקי. | יען וביען | 589 | 
| משקה האלים | נקטר | 598 | 
| הכוונה ללירה – כלי מיתר עתיק (ארבעה
  מיתרים לו) | כינור | 603 | 
| אפדן = סוכה, חדר, היכל | אפדנו | 606 |