מילון עזר לאיליאדה, שיר רביעי

מאת אסף ברטוב

מובן	מלה	שורה
צורת סמיכות של "מלכה" (במקור, אגב, סתם "ארגאית" או "מארגוס")	מְלֶכֶת	8
ותתלוננה	ותלנה	20
לְאָסוֹן, לצרה	לפיד	28
להחריב, מלשון שממה.	להשם	40
כאן במובן "מקובל עלי", "ארשה זאת", לא במובן של העדפה או רצון.	רציתי פעלך	43
ספרטה (וריאציה לצורך משקל מטעם טשרניחובסקי)	אספרטה	52
ממני	מני	55
כלומר, אנו בני אותה משפחה, אותם הורים. (על-פי ישעיהו נ"א א': "א שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְהוָה הַבִּיטוּ אֶל-צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל-מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם  ב הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל-שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ")	ממקבת בור אחד נקרנו	58
כלומר, דקוּר על ידי החץ (ע"פ ישעיהו י"ד י"ט: "לְבֻשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב יוֹרְדֵי אֶל אַבְנֵי בוֹר כְּפֶגֶר מוּבָס")	מטען	99
היורים בקשת, מטילי החצים (רומה = מטיל, זורק). הצירוף מופיע בירמיהו ד' כ"ט: "מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת בֹּרַחַת כָּל הָעִיר")	רומי-הקשת	101
שם תואר מן ליקיה, ארץ בעולם העתיק. יש קשר למלה "ליקוס" -- זאב.	הליקי	101
ויתפתה	ויפת	104
עליו קושרים את מיתר הקשת.	וו זהב	111
קצהו האחורי של החץ, שמורכב על המיתר ("עורק הבקר")	חריק	122
שכחו	נשו	127
התינוק שלה	עולה בר-בטנה	131
רצועה (יחזקאל י"ג י"ח: "הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת עַל כָּל אַצִּילֵי יָדַי ")	כסת	137
חבלי ארץ באסיה	קריה, מאוניה	141
אותו thalamos שפגשנו בשיר הקודם. החדר לא היה רק חדר מיטות, אלא גם חדר-עבודה לנשים (כלומר לבעלת הבית ושפחותיה).	בלשכה	143
כלומר, הברית שכרתי הביאה למותך	למותך כרתי ברית שלום	155
השוכן באולימפוס, כלומר זאוס, מגן השבועות.	שוכני אולימפוס	160
מִיָד	עד-רגע	160
אפלה, חשכה, ובהשאלה כינוי לקבר. (לפי ישעיהו נ"ט י': "כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים")	אשמנים	167
כלומר, זאוס ינקום את הפרת השבועה	וזעם המעל הזה	168
	וצבאך ימלא על ארץ	170
רפואה	רפאות	191
דמות אגדית שנחשבת פטרון הרופאים. בתקופה הקלאסית היה פולחן אסקלפי.	אסקלפיוס	194
מענין שלדעת אגממנון הקשת המוצלח שירה במנלאוס זכה בתהילה, על אף שבכך הופרה השבועה.	לתהלה לו	197
כאן במובן "נבהל" (לשמוע שמנלאוס נפגע), לא כרמיזה לפחדנות.	ויפג אז לב מכאון	208
יראה	ישור	275
המקור קרוב יותר ל"נתפייס" או "נשלים" או "נפצה זה את זה".	נתפשר	362
במקור "אֵלִים", כלומר בהוראת רבים.	אלוהים	363
תרגום בעייתי. במקור יותר קרוב ל"בעל רוח סוערת [מדי]".	גבה-הלב	365
תתמהמה, תשתהה	תחיל	371
האורחות הן מרווחים שנועדו למעבר מרכבות בין גושי חיילים.	ארחות מלחמה	371
התנגד, ערער את כוונתם	מחה בידם	381
גַּלֵי	משברי	422
מתנפחים, גדלים	צבים	424
מלחמה	לחם	428
[ראשיתה] קטנה מאוד	מצער	442
הכוונה לטבור המגן, לא טבור הלוחם.	הטבור	449
התקיף, האמיץ (טשרניחובסקי כתב בשיר "מה נפלא הקו המרומז עד חמדת שוקייך בעזמה וברוך")	העזם	479
היא טרויה	פרגמוס	508
האלה אתנה	טריטוגניה	515
טבורו (לפי שיר השירים ז' ג': "שררך אגן הסהר")	שררו	525